הסינוסים (לעתים נקראים "מערות האף" או "גתות האף") הם חללי אוויר לחים ומריירים הנמצאים בתוך הגולגולת שלנו.
יש לנו 4 סוגים כאלו – מאחורי המצח (הסינוס הפרונטלי); מאחורי הלחיים (הסינוס המקסילרי); בין העיניים ומעל גשר האף (הסינוס האתמואידי); ובעומק מרכז הגולגולת (הסינוס הספנואידי). בשפה המקצועית מכונים ארבעת הזוגות "הסינוסים הפראנזליים".
תפקידי הסינוסים עדיין לא ברורים עד הסוף, אך משערים שהם נועדו להקטין את משקל הגולגולת, לסייע ביצירת תהודה קולית, ולשמש כבולמי זעזועים במקרה של חבלת ראש (בדומה לכריות אוויר).
הסינוסים שלנו מתנקזים אל האף, ויש להם תפקיד בתהליך הנשימה (כמסדרונות של אוויר). בנוסף, הם מפרישים ריר (מוקוס) שנועד להגן על ריריות האף ולשמור עליו לח.
דלקת של הסינוסים, המוכרת בפשטות כ"סינוסיטיס" היא מחלה נפוצה מאוד (האבחנה ה-10 בשכיחותה אצל רופאי משפחה), בייחוד בעונת החורף. תסמיני המחלה כוללים, בין היתר: נזלת או גודש באף; הפרשות צהובות או ירוקות מהאף; כאבי ראש, כאבי פנים או כאבים בסמוך לעיניים; עייפות וחולשה; ושינויים בתחושות הטעם או הריח.
במהלך דלקת אופיינית, הסינוסים עושים "אקסטרה עבודה", כדי להילחם, למשל, במחולל מחלה (כמו וירוס שחדר למערכת) – הם מייצרים הרבה יותר הפרשות מאשר באופן נורמלי (כדי להכניע את הפולש הזר), וכתוצאה מכך הסינוסים נסתמים ותהליך האיוורור התקין נפגם. חסימה בסינוסים יכולה להתרחש גם מסיבות "מכאניות" (כמו פוליפ או גידול שפיר מסוג פפילומה הפוכה).
למרבה השמחה, מרבית מקרי הסינוסיטיס מתרפאים באופן ספונטני ובלי צורך לקחת תרופות, גם כאשר היא חריפה וממקור חיידקי. במקרים קשים יותר מקובל לתת אנטיביוטיקה ובמקרים חריפים במיוחד נדרש אשפוז.
במקרים של סינוסיטיס כרונית, בייחוד (אך לא רק) כזו שמלווה בחסימות אנטומיות או בפוליפים, מקובל לשקול ניתוח לטיפול בבעיה. במהלך הניתוח (שנעשה כולו דרך האף וללא חתכים חיצוניים) המנתחת מנקה את האיזור, מסירה את החסימות ומרחיבה את הפתחים – וכך מסייעת למנותח לשוב לאיכות חיים טובה.