ניתוח להכנסת כפתורים
הסיבה השכיחה ביותר לירידה בשמיעה אצל ילדים היא הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה. באופן נורמלי, האוזן התיכונה אמורה להיות חלל חופשי ומלא באוויר, וכשהיא מתמלאת בנוזלים – זה בערך כמו לנסות לשמוע מישהו, כאשר ראשך שקוע בבריכת מים.
הצטברות של נוזלים יכולה להיות תוצאה של וירוס, בעיה במבנה האוזן או סתימה בצינור הניקוז (לעתים מכונה גם "חצוצרת השמע", "תעלת אוסטכיאן" או "חצוצרת אוסטכיוס"), שאמור לנקז מהאיזור נוזלים – ולשמור על איוורור תקין של החלל.
ההצטברות החריגה חולפת במקרים רבים באופן ספונטני וללא כל טיפול. אם הסיבה לעודף הנוזלים באוזן היא דלקת אוזניים – מקובל להשתמש באנטיביוטיקה, שצפויה ברוב המקרים למגר את הדלקת ולצמצם את כמות הנוזלים.
רופאת אף אוזן גרון מיומנת יכולה לאבחן בקלות הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה – זאת באמצעות הסתכלות אל תוך האוזן על ידי אוטוסקופ (מכשיר לבדיקת אוזניים). בחינה מדוקדקת של עור התוף, תוכל ללמד אותה האם יש במקום הצטברות חריגה של נוזל או מוגלה.
כאשר רופאת אוזניים מזהה אצל הילד הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה, המלווה בירידת שמיעה של 25-30 דציבלים לפחות – נהוג לקחת נשימה ולהמתין: לא מדובר במצב חירום, אין כאן כל דחיפות לבצע פרוצדורה פולשנית – ועדיף להמתין ולנהוג בזהירות.
הסיבה להמתנה נובעת מכך שבמקרים רבים הנוזלים יכולים להיספג מהאוזן התיכונה בכוחות עצמם – במקרה כזה הילד יחזור לשמוע כרגיל, ללא כל התערבות. לכן בדרך כלל כשמאבחנים לראשונה עודף נוזלים באוזן, ההמלצה היא לחכות 3 חודשים, לבצע שוב בדיקת שמיעה – ורק אז לחזור להתייעצות.
אם בפגישה החוזרת, לאחר 3 חודשים, שמיעתו של הילד נותרה לקויה וכמות הנוזלים שבאוזנו נשארה גדולה – אז מקובל לשקול לבצע "ניתוח כפתורים" לתיקון הבעיה. הפרוצדורה נועדה להחזיר לילד את השמיעה התקינה, שכן ירידה ממושכת בשמיעה בגיל צעיר עלולה לפגוע בהתפתחות השפה.
ניתוח להכנסת כפתורים הוא אחד הניתוחים השכיחים בעולם המתבצעים בילדים. מדובר בניתוח קטן – עם סיכונים קטנים, והוא נחשב לפרוצדורה פשוטה, קצרה ובטוחה, אם כי לעולם אין 100% ברפואה.
בניתוח מוכנס "כפתור" אל צינור הניקוז שמנקז נוזלים מהאוזן התיכונה, והוא דואג לשמור עליו פתוח – כך שהחלל שבמקום יוכל להישאר מאוורר, ולא ימשיך לצבור נוזלים עודפים, שיפגעו בשמיעה. כעבור חודשים אחדים עד שנה-שנתיים, ה"כפתור" נושר באופן ספונטני.
המילה "כפתור" השתרשה בהקשר של הניתוח, אבל למעשה מדובר בצינורית קטנטנה של 2 מ"מ, עשויה מפוליאתילן (מעין פלסטיק) או טפלון, שמשמשת כמעין "תומכן" השומר על התעלה פתוחה. באופן מקצועי, ה"כפתור" נקרא צינורית איוורור (בקיצור: VT), והפרוצדורה מכונה "החדרת צינוריות איוורור לאוזניים" או Ventilation Tube Insertion.
ניתוח "כפתורים" מבוצע בעיקר בגילאי חצי שנה עד שנתיים ו-4-5 שנים. בנוסף, הניתוח מבוצע לעתים במבוגרים. בילדים הפרוצדורה מתבצעת בהרדמה כללית, ואילו במבוגרים בהרדמה מקומית. את ה"כפתור" עצמו לא מרגישים, וגם כשהוא נושר ממקומו לא מרגישים זאת.
פרט להצטברות נוזלים באוזן התיכונה, הניתוח נועד לפתור בעיה של איזון לחצים באוזן (כמו הלחץ שמרגישים בזמן טיסה או שינויי גובה), זאת משום שתעלת אוסטכיאן אחראית גם על איזון הלחצים באוזניים שלנו.